הגעת לריי סול, פתחת את הדלת, הורדת את התרמיל ואתה כבר מרגיש שלכמה ימים הכול ישתנה. אתה מסתכל על החורשה עם הגזעים האדומים שלפניך, אתה חוצה את הנחל יחף וממולך הנהר הכחול. אתה מוצא את החוף שחיממה אותו השמש, מתיישב עליו, מחפש את המצית וחושב: אני לא רוצה לחיות בעיר, אולי אני אבנה לי בית בצפון. אחר כך אתה משחק פינג-פונג עם אנשים חדשים, מרביץ מקלחת חמה ומול צלחת של פסטה העיר נעלמת. מתחילה מוסיקה אחרת